המלצות לכיתות ב

הרשלה אדם עני וכימעט תמיד שמח.

יום אחד הוא הלך למיסעדה והיזמין ארוחה.

המלצרית אמרה: "אין לי מה להביא לך כי אתה עני ולא תוכל לשלם את הארוחה".

הרשלה אמר לה: "אים את לא תביאי לי ארוחה אני אעשה מה שאבי עשה".

המלצרית פחדה ומהר הכינה את הארוחה להרשלה ושאלה: "מה הייתה עושה"?

הרשלה אמר: "הייתי יושן בלי ארוחה".

כדאי לכם ליקרוא את סיפור כי הוא מצחיק,מעניין ואפשר לספר אותו להורים שלכם ולחברים שלכם.

אם ניתקלים במצב כמו המלצרית צריך לישאול מה מה הוא היה עושה ולא למהר להכין ארוחה.

יש ל עוד סיפור נוסף שניקרא ג'וחא.

פעם אחת הלך ג'וחא למסגד ושאל את הקהל: "אתם יודעים מה אני רוצה לספר לכם".

הקהל אמר: "לא".

ג'וחא אמר: "אים אתם לא רוצים שאני אספר לחם אני לא אספר".

וג'וחא הלך.

ג'וחא שוב בא למיסגד ושאל את הקהל: "אתם יודעים מה אני רוצה לספר לכם".

הקהל אמר: "כן".

ג'וחא אמר: "אים אתם יודעים אני לא צריך לספר לכם".

וג'וחא הלך.

ג'וחא שוב בא למיסגד ושאל את הקהל: "אתם יודעים מה אני רוצה לספר לכם"?

חלק מהקהל אמר "כן" וחלק "לא".

אז ג'וחא אמר: "מי שאמר כן יספר למי שאמר לא".

אי אפשר תמיד לענות על שאלות בכן ולא.

כידאי ליקרוא את סיפור ג'וחא כי הוא מצחיק.
הסיפור האחרון ניקרא חכמי חלם שבו הם מנסים לימצוא רעיון איך יאירו את הלילה.

ועים את זה תירצו לגלות אז תיקראו את: "המעשה בירח שאינו זורח".

כידאי ליקרוא את הסיפורים כי הם מצחיקים ומענינים ויש בהם מוסר השכל.

מעשה בירח שאינו זורח

אנשי חלם היו לא חכמים כי חלם זה עיר טיפשים.

חכמי חלם לא היו חכמים אבל הם היו הכי חכמים מהטיפשים כי הם חושבים ומחפשים פיתרונות.

היה לילה חשוך מאוד והרב של חלם חזר מיתפילה ןלא ראה בור.

הוא נפל לבור ונחבל בכל גופו.

למחרת בישיבה של חכמי חלם אמר אלתר החכם: "חלם חשוכה בלילות וביגלל שלא רואים דברים אפשר למות".

חכמי חלם ישבו חשבו וחשבו...

קם ליזר גדול החכמים ואמר: "יש לילות שיש ירח מלא ואין סכנה ויש לילות שלא רואים את הירח ויש סכנה או שרואים חלק מהירח ויש סכנה אז צריך ליתפוס את הירח".

איך שאלו כולם?

ליזר אמר: "נשים גיגית מלאה מים כשה ניראה את הירח מלא בתוך המים ניקח אותו".

חכמי חלם היתפעלו מחוכמתו הגדולה של ליזר.

חכמי חלם שמו גיגית מלאה מים בחוץ כשה הירח אופיע בגיגית הם לקחו סכית וקשרו היטב כידי שהירח לא יוכל ליברוח וכשה יהיה לילות חשוכים הם הישתמשו עים הירח.

מוסר ההשכל: ליראות עים הפיתרון הצליח ולעשות פיתרונות נכונים.

הפיתרונות לבעיה: לסים נרות ולתקן את הבורות.

מצחיק בסיפור: שחכמי חלם חשבו שלכדו את הירח ובעצם ראו רק את הישתקפות הירח.

הרשלה

הרשלה היה יהודי עני אבל הוא בדירות וצחוק והיה תמיד שמח.
פעם אחת הוא הלך למיסעדה וביקש לאכול ארוחת ערב.
אבל לא היה לו כסף.
המלצרית אמרה שאים לה אוכל להביא לו כי הוא עני.
הרשלה אמר: "אים את לא תביא אני יעשה את מה שאבי עשה".
המלצרית פחדה ואמרה לעצמה: "אולי אבא של הרשלה עשה מעשה רע".
אז היא הכינה ארוחת ערב ושאלה את הרשלה: "מה ההייתה עושה לי?
צחק הרשלה וענה: "אבי היה רעב מאוד ולא מצא מה לאכול, הלך ושכב לישון בלי אוכל.
המצחיק בסיפור: שהמלצרית חשבה שאבא של הרשלה עשה משהוא רע אבל הוא ישן בלי אוכל.

ג'וחא נואם במיסגד

ג'וחא הוא איש בוגר, מצחיק וערבי.
עכשיו אני מספר סיפור שקראתי עים כיתתי קוראים לסיפור: "ג'וחא נואם במיסגד".

ג'וחא הלך למיסגד ואמר לקהל שמיתפללים:"אתם יודעים מה אני רוצה לומר לכם"?

הקהל שמיתפלל אמר: "לא".

ג'וחא אמר:טוב אים אתם לא רוצים לדעת אל תידעו".

וג'וחא הלך מהמיסגד.

הקהל שמיתפלל אמר:"פעם הבאה שג'וחא יבוא נומר כן".

ג'וחא בא למיסגד ואמר:"אתם יודעים מה אני רוצה לספר לכם"?

הקהל שמיתפלל אמר: "כן".

אז ג'וחא אמר אים אתם יודעים אני לא צריך לספר לכם".

וג'וחא הלך.

הקהל המיתפלל אמר: "פעם הבאה שג'וחא יבוא חלק יאומרו כן וחלק לא".

ג'וחא בא למיסגד ואמר: "האים אתם יודעים מה אני רוצה לומר לכם?

חלק מהקהל המיתפלל אמר כן וחלק לא.

ג'וחא אמר: "מי שאמר כן יספר למי שאמר לא.

מצחיק בסיפור: שג'וחא אמר מי שאמר כן יספר למי שאמר לא ואף אחד לא ידע.

מוסר ההשכל: שלא עונים כן ולא בכל שאלה.

הכנת עפיפונים

ביום שישי ביום המשפחה אילן לימד אותנו איך עשו פעם עפיפונים.

(אילן הוא אבא של גילעד).

אבא שלי הישתתף בהכנת עפיפונים ועוד הורים.

אילן חיבר כבר את המקלות אז הוא נתן לכולם כבר את המקלות מחוברים.

בהתחלה חיברנו למקלות חוטים אחרי זה הידבקנו על צד אחד של העפיפון נייר.

נתנו לעפיפון להיתיבש ובזמן הזה עשינו מהשאריות של הדף זנב לעפיפון וחיברתי אותו.

אחר כך הלכנו להפסקה קניתי טרופיט, קורנפלקס עוגי ועציץ.

ניסיתי ליקנות פופקורן אבל לא היספקתי.

אחר כך המשכנו להכין עפיפונים.

נתנו לנו נירות להדביק על הצד עים הדף של העפיפון צורות שעשינו מהנירות.

צבענו את העפיפון והעפנו אותו.

אהבתי מאוד ליבנות את העפיפונים ולהטיס אותם.

רפלקציה למה צריך תגובות

צריך להגיב בבלוג של החבר כידי לשמח אותו או שהוא ירגיש יותר טוב כי הוא הבין שקארתי משהוא מהבלוג שלו.
אני מרגיש טוב מאוד כשה משהוא מגיב לי בבלוג כי אני מבין שהוא קרא מה שכתבתי בבלוג.
ולעפמים לא כל כך אכפת לי איך הוא הגיב לי, כי אני רוצה שהיקראו מה שכתבתי בבלוג שלי.
אני אוהב להגיב לאחרים כי כותבים תגובות קצרות ולא ארוקות ולמשכתבתי תגובה מרגיש יותר טוב.

לינקום או לא לינקום

דן ורינה היו חברים.
ביגלל שהבית של דן היה יותר קרוב אז הם הלכו קודם לבית של דן.
דן ורינה היו אומרים להיתראות כשה הם מגיעים לבית של דן.
אז אחרי שהם אמרו להיתראות רינה פנתה לבית שלה ודן עלה במעלית לקומה שלו היה לוקח את המפתחות ופותח את הדלת,
ואים הוא שכח את המפתחות, אז הו היה מתקשר להורים שלו.
יום אחד הם הלכו לבית של דן לפני שהם אמרו להתראות דן חיפש את המפתחות ולא מצא.
דן חיפש את הטלפון ולא מצא.
אחר כך דן אמחר את זה לרינה ורינה אמרה "להתראות, חבל שלא מצאת את הטלפון והמפתחות".
דן חשב "בטח גם רינה שכחה את הטלפון אז ביגלל זה רינה לא הציעה לדן להתקשר מהטלפון שלה".
דן ראה שרינה מתקשרת לחברה שלה וחשב "אני עוד אנקום".
דן חיכה הרבה זמן ליד הבית שלו ואז אבא שלו בא ופתח את הדלת ושאל את דן: "למה אתה אתה יושב מחוץ לדירה שלנו?"
דן הסביא הכל ושתה הרבה מים ואכל הרבה.
שרינה לא ידעה שדן לא רוצה להיות חבר שלה, בטעות מישהי הפילה על רינה ביצים ולא היה לה מגבת כדי לנקות את החביתה
שנוצרה לה על הראש.
היא ביקשה מגבת מדן.
ואז דן חשב: "זאת הנקמה, אבל אולי אני יתן לה מגבת לנקות?"
"לנקום או לא?"
אני חושב שדן צדק כי רינה לא התייחסה אליו שהיה תקוע מחוץ לבית הרבה זמן.

טיול לנחל אלכסנדר

ביום שלישי הלכתי עים הכית ה שלי לנחל אלכסנדר.

חשבתי שלא ההייתי בנחל אלכסנדר אבל ההייתי בנחל אלסנדר.

קודם אכלנו ארוחת בוקר ואחרי ארוחת הבוקר אני, אלון ודניאל ד אכלנו ביחד את הממתקים שהבאנו.

אבל ביגלל שדניאל ד לא הביא ממתקים אז אני ואלון שיתפנו אותו.

ביגלל שכיתה ג'1 הגיע אחרינו לנחל אז אני ואלון אמרנו שהם איטיים.

קודם הראו לנו את הנחל ואז הסבירו לנו דברים על הנחל.

עלינו על האוטובוס ונעסנו לצד השני של הנחל.

והסבירו שם עוד דברים על הנחל ואז הלכנו לבית ספר של מים,סירות ומגנים שם על הצבים.

אכלנו את ארוחת הצוהורים שלנו ואת שאר הממתקים עים שגיא.

הראו לנו מצגת על הצבים אחר כך חילקו אותנו לשני קבוצות אני ההייתי בקבוצה שהראו שם את הצבים שמטפלים בהם.

הסבירו לנו כול מיני דברים על כל אחד ואחד.

אז היתחלפנו ועשיתי עים הקבוצה שהייתי בא מידליות של צבים.

אחר כך חילקו לנו סימניות של נחל אלכסנדר והיה שם את הטלפון שלהם כי אים רואים צב מים על היבשה והוא פצוע אז צריך

להיתקשר אליהם או למידע או לבקר בנחל אלכסנדר.